ברוכים הבאים לניוזלטר מס’ 7 – "לומדים לשחרר כאב"
"כל האנשים ששומעים על הגישה הזו חושבים שזה אולי נכון עבור אנשים אחרים,
אבל לא רלוונטי עבורם."
— אלן גורדון, פסיכותרפיסט ומפתח גישת PRT
‍
אבחון נכון – ומה קורה רגע אחריו
בניוזלטר הקודם דיברנו על השלב הראשון בטיפול בכאב כרוני:
אבחון נכון של מקור הכאב.
יכול להיות שכבר הגעתם לרופא שמכיר את התחום ויודע לזהות כאב נוירופלסטי,
או שעברתם בירור רפואי מקיף ששלל בעיה גופנית (מחלה, שבר, דלקת, גידול) ומילאתם את השאלון לאבחון עצמי באתר.
ובקיצור: יש לכם אינדיקציה ברורה שהכאב שלכם נוירופלסטי.
האבחנה הזו היא נקודת המוצא לריפוי.
אבל מה קורה מיד אחרי שקיבלתם אותה?
האם אנשים ישר משתכנעים שהכאב הוא נוירופלסטי?
ב־99% מהמקרים — ממש לא.
‍
בדרך־כלל התגובה הראשונה היא: ספק, פליאה, מבוכה, קושי להאמין.
מין תחושה פנימית של:
“זה לא הגיוני… איך יכול להיות שהמוח מייצר כאב אמיתי בלי נזק?”
וזה לגמרי טבעי.
כולנו גדלנו על המודל הביו־רפואי שאומר:
כאב = נזק. אם כואב — משהו בגוף לא תקין.
אז גם כשאנחנו מבינים שכאב כרוני יכול להופיע בגוף, כי המוח "למד" להפעיל
את תגובת הכאב בלי שהרקמות או האיברים ניזוקו, זה עדיין מאתגר להאמין בזה באמת.
אתם סקפטיים? אתם נורמליים. ממש.
סקפטיות, ספק או בלבול , "מה זה השטויות האלה???!!!"— זו תגובה אנושית לחלוטין.
בסרטון שצרפתי תוכלו לפגוש אנשים שהרגישו בדיוק כמוכם.
ההבדל היחיד?
‍
הם לא נתנו לספק לנהל את הסיפור.
הם הסכימו לבדוק את העובדות בעצמם:
• הם למדו כלים שמסייעים למוח לשחרר את תגובת הכאב,
• ותרגלו אותם בסבלנות ובעקביות — עד שהשינוי התחיל להתרחש.
וכך הם הצליחו לשחרר כאבים כרוניים שונים.

• אם אתם זקוקים לכתוביות בעברית גשו להגדרות מתחת לסרטון, כתוביות : שינוי לעברית.

אז מה עושים מכאן?
1. תנו לעצמכם לגיטימציה מלאה
להרגיש ספק, בלבול או חשדנות. זה שלב טבעי.
2. בקשו מהקולות האלה לזוז רגע הצידה
לא להשתיק אותם בכוח — רק לאפשר מרווח קטן ללמידה חדשה.
3. כנסו לאתר
תקראו, תלמדו, תקבלו את המידע הנכון על מנגנון הכאב והכנסו לסיפורי החלמה.
4. ואם אתם מחפשים מסגרת לעשות את העבודה עצמה —
תוכלו להצטרף לקורס הדיגיטלי,
שבו אני מלווה ומסבירה דרך מפגשים בזום, סרטונים, הדגמות ותרגילים פרקטיים איך ללמד את המוח לשחרר את הכאב.

שלכם,
ליהי ליסר – פסיכותרפיסטית (M.S.W)